דבש – מזון הנעורים הטבעי
על מנת לנדוד במסענו אל עבר הכוורת ואל נפלאות תוצריה הטבעיים נתחיל בטעימה ראשונה, מתוקה מאין כמוה, ונכיר את התוצר הראשי והטבעי ביותר שבה – הדבש. אבן סינא (רופא, פילוסוף ומדען פרסי 980-1037) טען לפני מאות שנים: "כדי לשמור על הנעורים חייבים לאכול דבש בקביעות מדי יום ביומו". סינא המליץ על הדבש "כמזון מצוין לאריכות חיים בשל ערכו התזונתי הגבוה ותכולת הוויטמינים והמינרלים שבו מן הטבע". גם פיתגורס, הפילוסוף והמתמטיקאי הגדול, טען שבזכות הדבש הוא זכה לאריכות חיים.
אנטי אייג'ינג, אריכות חיים ובריאות תמיד עוררו לא מעט התעניינות בקרב רופאים, פילוסופים ומדענים בכל הזמנים ומכל העולם, ממצרים העתיקה, טיבט, הודו, ועד יוון, רוסיה ועוד.
החיפוש אחר "מעיין הנעורים" הוא עניין רגיש אצל רובנו. הכוורנים מחזיקים בסוד לאריכות ימים. אם גם אתם רוצים לדעת מהו הסוד, דעו שהכוורנים הם "האקרים" של הכוורת, אשר פיצחו את "סודות הבריאות".
מצוף לדבש – הכיצד
הדבורה היא חרק מפותח מאוד. קיימים למעלה מ-19,000 זנים שונים של דבורים. דבש הוא תוצר כוורת המופק על ידי דבורת הדבש (APIS MELLIFERA) מצוף פרחים (נקטר). לדבורה יש את היכולת לבחור את הצוף העשיר ביותר בוויטמינים ובמינרלים, שיביא לייצור הדבש הטוב והמתאים ביותר עבור משפחת הדבורים בכוורת שאליה היא שייכת. הדבש שמופק מהצוף הוא תוצר טבעי, עשיר בוויטמינים, באנזימים ובמיקרו אלמנטים אחרים החיוניים לבני האדם.
הדבורה אוספת את הצוף בעזרת החדק המיוחד שלה אל תוך קיבת הדבש שבבטנה. שם קיימים אנזימים המזרזים את פירוק הסוכרים המורכבים לסוכרים פשוטים יותר. תהליך זה נקרא היפוך (inversion). לאחר חזרתה של הדבורה לכוורת היא מעבירה את נטל העבודה אל הדבורים "המקבלות" שתפקידן לעבד את החומר שנמסר היישר אל קיבת הדבש שלהן. פעולת העיבוד מתבצעת דרך גיהוק חוזר ונשנה של הצוף, עד אשר הוא נבלע כולו. הצוף שבקיבת הדבורה מועשר באנזימים שונים, בחומצות אורגניות, בחומרים אנטי בקטריאליים, בשומנים, במאקרו ובמיקרו אלמנטים המיוצרים על ידי בלוטות הדבורה הדבש.
איך לזהות דבש טהור
מרקם: הדבש ככלל הוא בעל מרקם נוזלי. צמיגותו תלויה בכמות המים ובסוגים מסוימים של סוכרים המצויים בו. כאשר כמות המים מופחתת ורמת הסוכרוז והגלוקוז גבוהה, הדבש סמיך יותר. כמות מוגברת של פרוקטוז בדבש תהפוך אותו לנוזלי יותר.
צבע: צבעו של הדבש נובע מתוכן הצוף שנאסף (חומרים דמויֵי כלורופיל, קרוטין וכו'), וממוצאו הבוטני המשתנה והתלוי בזמן איסוף הדבש על ידי הדבורה. באביב הדבש בהיר יותר ובסתיו הוא כהה יותר. צבע הדבש אף מושפע מזן הדבורים שאספו אותו ומאיכות חלת הדבש שבה הוא אוחסן. לרוב נבחין בדבש בגווני צהוב וחום, ולעיתים רחוקות נבחין בגווני ירוק ואדום. בזמן ההתגבשות, הדבש מתבהר יותר ויותר.
ריח: ניחוח הדבש הוא תוצר של צוף הפרחים שממנו נוצר, הוא עדין ואפשר לזהות בו את התרכובות השונות של החומרים הארומטיים (היווצרות ניחוח ספציפי של דבש מתרחשת כתוצאה מטרנספורמציות אנזימטיות של סוכרים, חומצות אמינו, ויטמינים, ושל חומרים אחרים במהלך התבגרותו).
טעם: טעמו של הדבש כמו הריח תלוי במוצאו הבוטני, כלומר מהפרחים שממנו נוצר. הוא נובע מנוכחות פחמימות וחומצות אורגניות המשפיעות על בלוטות הטעם שלנו. לרוב סוגי הדבש יש טעם מתוק ומעט חמצמץ. דרגת המתיקות נקבעת על פי היחס בין הפחמימות הנמצאות בצוף הפרחים, ולכן לדבש המופק מזנים בעלי מוצא בוטני ספציפי יש טעם ייחודי משלהם.
כיצד הדבש מזין את האדם
דבש שכיח בשימושו בתחום הקולינריה והתזונה מעצם העובדה שבגוף האדם מתקיימת ספיגה מלאה של כלל החומרים המצויים בו. למינרלים ולוויטמינים בדבש תפקיד חשוב בבניית המערכת האנזימטית המסדירה תהליכים מטבוליים של ספיגת חלבונים, שומנים וספיגת פחמימות. הדבש הוא בעל ערך קלורי גבוה – גרם אחד של דבש בממוצע הוא 3.15 קק"ל. ספיגת הפחמימות העיקריות של הדבש (פרוקטוז וגלוקוז) מתבצעת במערכת העיכול ללא תסיסה (פרמנטציה) מוקדמת. תכונה זו מסייעת לסובלים מירידה פיזיולוגית ופתולוגית בפעילות האנזימטית של מיצי המעיים, מאחר שהאנזימים הנמצאים בדבש הם חלק בלתי נפרד בעיכול המזון. חומצות אורגניות משפרות את פונקציית ההפרשה של רירית הקיבה, מגבירות תיאבון ומקדמות ספיגה של חומרים מזינים.
הדבש כמשמר אנרגיה חיונית ומשפר בריאות
דבש תכונות רפואיות וביולוגיות בשל חומרים אורגניים הנמצאים בו ומשפיעים על תהליכים ביולוגיים רבים בגוף האדם ובסינרגיה בין מערכות הגוף. לדבש יש תכונות אנטי בקטריאליות* הנובעות ממספר גורמים. אחד מהם הוא נוכחות מי חמצן H2O2.
כאשר גלוקוז מחומצן על ידי אנזים דבורים, מתקבלות שני תרכובות: מי חמצן וגלוקונולקטון אשר לאחר מכן נהפך לחומצה גלוקונית. קיים קשר ישיר בין כמות מי חמצן הנמצאת בדבש לבין התכונות האנטי בקטריאליות שלו.
אחד הגורמים הנוספים ההופכים את הדבש לאנטי בקטריאלי הוא תמציות אתריות של פיטונצידים, חומצה בנזואית, פלורידזין, טאנינים, חומרים ביולוגים הנמצאים בצמחים ותפקידם להגן עליהם מפני מחלות זיהומיות שונות. הדבורים אוספות את החומרים עם הצוף ומכניסות לכוורת. לחומרים אלה יש יכולת מובהקת לדכא התפתחות חיידקים, בקטריות, פטריות ואף להרוג אותם. על כן דבש גורם לנרמול הפלורה בחלל הפה והמעיים בעת דיסביוזה (חוסר איזון בחיידקי המעיים).
הדבש מדכא את התפתחותו של חיידק ההליקובקטר פילורי בקיבה, אשר גורם להתפתחות מחלת כיב קיבה.
התכונות האנטי בקטריאליות של הדבש משמשות לטיפול בפצעים קשים, במחלות עור, בכוויות עור, במחלות דלקתיות של דרכי הנשימה, בדלקות עיניים, במערכת ההפרשה ועוד. נוסף על כך, הדבש מדכא את התפתחותו של חיידק הסטפילוקוקוס.
הדבש מפעיל בגוף תהליך הנקרא פאגוציטוזיס (תהליך בליעה של חיידקים) על ידי תאי הדם הלבנים בגוף, מפעיל ניקוז לימפטי ומגביר את התהליכים של התחדשות תאים – בכך מזרז ריפוי דלקות שונות בגוף.
הדבש תורם לניקוי הגוף מרעלים הנגרמים מצריכת מזון מתועש.
צריכת הדבש בשילוב תרופות מחזקת את השפעתן של התרופות ומחלישה את תופעות הלוואי שלהן.
צריכת דבש מסייעת לגוף לשחזר את תפקודה התקין של המערכת החיסונית ומונעת היחלשות של גורמי ההגנה שלה בשל נוכחותם של ויטמינים, מינרלים, חומצות אורגניות בדבש ובשל הזנתם בגוף ברמה התאית.
דבש טהור נספג בקלות ובמהירות בגוף האדם. חומרים מזינים הקיימים בדבש משחררים אנרגיה אשר תורמת להתאוששות הגוף לאחר מאמץ פיזי ונפשי.
גלוקוז, פרוקטוז וחומרים אחרים המצויים בדבש מעורבים בוויסות הפעילות העצבית ובעלי אפקט מרגיע. חומרים אלה משפרים את המצב הנפשי, את השינה והזיכרון.
הדבש מקדם את תהליך ההיווצרות של אריתרוציטים (כדוריות דם אדומות) בגוף – תהליך אריתרופויזה.
חומצות אמינו, חומצות אורגניות, ויטמינים ומינרלים הקיימים בדבש מאזנים תהליכים מטבוליים בגוף ומפחיתים את העומס על תפקודי הכבד.
בשימוש חיצוני של דבש, הוא חודר במהירות לעור, מזין אותו, משפר את מרקם העור מרכך ומחזק אותו. דבש הוא מרכיב חשוב במוצרי קוסמטיקה.
לשילוב של רכיבי הדבש יש השפעה על מערכת הלב וכלי הדם. דבש מפחית את צמיגות הדם, משפר את ההזנה של שריר הלב ומקדם את הרחבת כלי הדם הכליליים.